<h1>שערי דורא הלכ' ריחא מילתא סימן ל"ה</h1>
<h2>דף עו:</h2>
דין אם ריחא מלתא היא אם לא. תניא בפרק כיצד צולין דף ע"ו פת שאפאה עם צלי בתנור אסור לאוכלו בכותח פירש"י דאין הלכה כן אלא קיימ"ל כרבא דאמר במסכת ע"ז [ס"ו ע"ב] על בת תיוהא דריחא לאו מלתא הוא (ואמר) [ס"א וכן אמר] ר"ת אפי' מאן דאסר היינו בתנורים שלהם דנפיש פטומייהו דקטנים הם אבל [בתנורים גדולים] (ב)שלנו מותר לאפות פת עם צלי [בתנור]. ועל דא סומכין אותם בני אדם שאופין פשטידא או פלאד"ן עם פת בתנור וי"א הא דאמרינן ריחא לאו מילתא היא היינו דוקא בדיעבד וכן פסקו הגאונים וכן נמצא בה"ג דעביד לוי עובדא בגדי ודבר אחר היינו בדיעבר שכבר נצלה (והכשיר) [ס"א הבשר] וא"כ יפה לפרוש עצמו לכתחלה ורבא נמי דקאמר ריחא לאו מלתא הוא היינו דוקא בבת תיוהא דלא מפטמא ולא עביד לריחא אבל מיני בשר דמפטמא מודה רבא דלכתחלה מיהו אסור ועוד דאפילו לוי דהכשיר דווקא בתנורים שלהם שפיהם למעלה (והרוח יוצא) (במ"ס אין זה) אבל בתנורים שלנו שפיהם מן הצד מחזיק ריח ומפטם כל מה שבצידו מודו כ"ע דאסור לכתחלה. ואפי' אותן שעושין לכתחלה דוקא כשהפשטיד"א מכוסה למעלה דהוי כמו פת חם וחבי(ו)ת מכוסה (ופי' ביין נסך ש"ל) (ע"ז ס"ו [ע"ב]) ומרחיקין הפשטידא מן הפת שלא יזוב משומנה תחת הפת וכן פסק ריב"ם כ"ץ רבו של רבינו גרשום מאוה"ג שהיה מכונה לואטי"ן שי"ר ליוא"ן ליאונטין ורצה לאסור אפי' דיעבד אם אפו פשטידא של גוי עם של ישראל [רש"ל אפשר שהחמיר גבי גוים כדי להרחיק מן בישולם] אמנם לא ס"ל הכי [פי' ומותר בדיעבר ש"ל] (ואפילו אותן שאומרים ריחא לאו מלתא היא משימין הפשטידא בפה התנור דוקא) [ס"א ואפי' אותן שאומרים ריחא מילתא היא משימין הפשטיד"א בפה התנור] שהריח יוצא משם (וגם) (ס"א דאז) אינו מפטם הפת ויש שפוסקין כרב דפרק כיצד צולין (ע"ו תוס' ד"ה אסרה רבא) דריחא מלתא היא וכל הסוגי' דההיא שמעתתא כוותיה ולוי פליג עליה דרב והרבה גדולים נחלקו בדבר. וכתב ראב"ן נהגו נקיי הדעת (עי' הגה"מ פט"ו מ"א) שבמגנצ"א לעשות כיסוי בפשטיד"א [פי' בעיסה וכן משמע הלשון ש"ל] כשאופין אותו [אפי'] עם הפת [גרידא] וכן לפלאדין כשאופין אותו עם הפת. אבל בלא כיסוי (ד"ל ד"ב רש"ל פי' עם הפת) לא דהוי כמו פת חמה וחבי(ו)ת פתוחה דאסור לכ"ע ואפי' ע"י כיסוי אסור לכתחלה מפני הנקב שלמעלה. ויש שכופין שפופרת של ביצה ע"פ הנקב למעלה כדי שלא יצא הריח ורש"י פסק כלוי דמתיר וכן פסק רב אלפס (בהלכותיו פרק גיד הנשה) כלוי דמתיר ואפילו רב לא אסר אלא בשר שחוטה ובשר נבילה שקולטין את הריח זה מזה [ומפטמין זא"ז] וכן פת חמה וחבי(ו)ת פתוחה שאין לנטות הריח לימין ושמאל אלא דרך המגופה ולא ס"ל הא דרב כהנא דתנ(י)א פת שאפאה עם צלי בתנור דאסור לאכול בכותח (אבל) (ס"א וכן) העולם נהגו איסור באפיית הפשטידא ופלאדין יחד אבל לאפות פת עם אחת מהן שרי והמחמיר שלא לאפות לכתחלה פת עם פשטיד"א (ופלאדין כ"י ראם) תע"ב.
